רוצים ללמד את הילד שלכם מיומנות חדשה ולא יודעים מאיפה להתחיל?
מעוניינים להכניס הרגל או חוק חדש הביתה ולא מבינים למה זה מתקבל בהתנגדות נחרצת?
מאמינים שהילד שלכם מסוגל להתקדם לשלב הבא בתחום העצמאות אך מתלבטים איך לעשות זאת?
בפוסט הבא תוכלו לקרוא על עקרונות בסיסיים אשר יעזרו לכם לתכנן את מהלך הלמידה והצבת האתגר הבא לילד שלכם, ולהבטיח תהליך נעים, יעיל, מספק ומוצלח!
חשוב להדגיש כי התאמת התנהגות המטרה לתפקוד הילד, מבחינה התפתחותית בתחום המנטלי, מוטורי ורגשי הנוכחי, הוא קריטי להצלחת התהליך.
5 עקרונות בסיס ללמידה יעילה ומהנה:
1. הגדרה ברורה של התנהגות המטרה
אנחנו והילד צריכים לדעת באופן מדויק מה אנחנו מצפים ממנו. ההגדרה צריכה להיות אופרטיבית, כלומר לספר מידע איך בדיוק נראית ההתנהגות אותה אנחנו רוצים ללמד? ככל שנהיה יותר מדוייקים לעצמינו בהגדרה, כך יהיה לילד קל יותר להבין אותה ולנו קל יותר ללמד אותה.
למשל, אם אני רוצה ללמד את הילד לשמור על הגיינה ונקיון, אגדיר בדיוק מה אני מצפה ממנו, מה ייחשב הצלחה בעיניי? לדוגמא: בסיום ארוחה הילד ניגש לשטוף ידיים, שוטף ידיים עם סבון ומנגב. לאחר שסיימתי ללמד את ההתנהגות הזו בהצלחה, אוכל להוסיף מטרות נוספות בתחום זה.
ילדים עם אוטיזם, לרוב גם עם קושי שפתי, ועל כן נשתמש בשפה פשוטה, משפטים קצרים והוראות ברורות, עקביות וקצרות. בנוסף, אם לא ברור לנו עד כמה הילד מבין שפה דבורה, נשתמש גם בערוץ חזותי על מנת להגדיר מה מצופה ממנו.
למשל אם נרצה ללמד את הילד לשטוף ידיים - נשתמש תמיד באותה ההוראה - "תשטוף ידיים" (ולא פעם "תשטוף ידיים" ופעם "תרחץ ידיים" למשל).
בנוסף, נשתמש בתמונה קבועה או סדרת תמונות אשר ילוו את מתן ההוראה על מנת להבטיח הבנה שלה. קישור לאתר סמלים. lessonpix.com arasaac.org
2. הכנה מראש - הטרמה
כשאנחנו רוצים להכניס שינוי כלשהו, להוסיף דרישה או להתחיל עבודה על תחום מסויים שידרוש מהילד גיוס מאמץ, מומלץ להכין אותו לכך מראש. הכנה מראש מאפשרת לילד זמן עיבוד, "הכנה נפשית" אשר תסייע בהפחתת התנגדויות לדרישה חדשה. כל ילד וכל התנהגות או שינוי יצריכו זמן עיבוד שונה ולכן נתאים את מועד תחילת ההטרמה לילד וללמידה המתוכננת.
למשל, אם אני מעוניינת להכניס הרגל חדש לבית - צעצועים חוזרים בסוף היום לחדר המשחקים. לא מומלץ לומר את ה"חוק" החדש הזה בשעה 19:00 בערב, השעה בה הוא נדרש להתחיל ליישם אותו. מומלץ להכין אותו לכך כיומיים מראש, לספר מה עמד מאחורי ההחלטה הזו, להדגים יישום שלה יום אחד על ידכם ורק לאחר מכן להכניס את החוק ליישום בבית ולעמוד על ביצועו.
אצל ילדים עם אוטיזם ההכנה אף חשובה יותר, שכן זמן העיבוד ארוך יותר, לרוב קיימת נוקשות מחשבתית אשר מקשה על התמודדות עם שינויים ועל כן נשקיע יותר מאמצים וזמן בהטרמה לפני תחילת למידה של מיומנות חדשה.
למשל, נשתמש במגוון ערוצים במהלך ההכנה על מנת להבטיח תהליך עיבוד מידע טוב יותר. לא נסתמך רק על הערוץ השמיעתי אלא נשתמש בהכנה באמצעות ערוץ חזותי בנוסף, למשל ע"י סיפור חברתי.
3. הדרגתיות
בחלק מהמיומנויות ואצל חלק מהילדים נצפה לתהליך למידה הדרגתי, בדיוק כפי שקורה בלמידה טבעית של מיומנויות כגון שפה, כתיבה והתפתחות מוטורית. בבואנו ללמד התנהגות או מיומנות ספציפית עלינו לבחון האם ניתן לצפות לרכישה מיידית של התנהגות המטרה או שנדרשת פריסה של זמן הלמידה והתקדמות הדרגתית לעבר רכישה סופית של ההתנהגות. בעיקר כאשר מדובר בהתנהגויות מורכבות או שכוללות מיומנות מוטורית שדורשת אימון.
למידה היא תהליך! ודורשת מאיתנו סבלנות והקשבה לצרכים והיכולות של הילד.
למשל כאשר אני מעוניינת לעבוד עם הילד על מיומנות מוטורית של ירידה או עלייה במדרגות. לא נצפה שמיד הילד יעלה וירד במדרגות בתצורה הסופית המצופה. קודם יעלה עם החזקה במעקה כאשר מגיע עם שתי הרגליים למדרגה ואז עובר למדרגה הבאה, בשלב הבא נרצה שיעשה זאת ללא מעקה, בשלב הבא יעלה רגל רגל עם החזקה במעקה ורק בסוף יעלה רגל רגל בלי להחזיק במעקה.
אצל ילדים עם אוטיזם לעיתים נזדקק ללמידה מתוכננת ומובנית יותר. אחת הטכניקות בניתוח התנהגות יישומי נקראת "עיצוב" או באנגלית "Shaping" שהעיקרון שלה הוא לייצר הדרגתיות שיטתית מובנית העוברת דרך התנהגויות ביניים עד שמגיעים להתנהגות היעד. דוגמא להתנהגויות אשר בלמידה שלהן נשתמש בטכניקה הזו: אכילה עצמאית בכלי אוכל עמידה על רגל אחת, כתיבה, התנהגות שפתית כמו אמירת מילה מורכבת.
4. מוטיבציה
מה מניע את הילד ללמוד? האם יש בו כוחות פנימיים המניעים אותו? האם נזדקק בהתחלה
למוטיבציה חיצונית? אלו שאלות חשובות שכן אם אין מוטיבציה, אין למידה! אצל רוב הילדים המוטיבציה הפנימית ללמידה קיימת על מנת להרגיש שאני מסוגל, שייך ונחוץ. במקרים בהם הלמידה איננה מתוך המוטיבציה הפנימית של הילד נצטרך להתאמץ ולמצוא דרך שתחבר אותו ללמידה - ע"י חווית למידה מהנה, חיבור לתחום עניין של הילד, הסבר הגיוני או יצירת הרגל ע"י אימון. משימת מציאת המוטיבציה של הילד היא עלינו ההורים והמטפלים, ככל שנשכיל להבין ולהכיר בכך שסיכוי נמוך (וגם לא ככ רצוי) שהילד ילמד משהו רק כי אמרנו לו, כך ייטב.
אצל ילדים עם אוטיזם, לעיתים לא קיימת המוטיבציה הפנימית הדרושה ללמידה בשל הבנה לקויה של סיטואציה חברתית או תהליכי הנעה לקויים ועל כן הסביבה המלמדת תצטרך להתאמץ יותר בתחום זה. חיבור הלמידה לתחומי העניין של הילד יסייעו כאן מאוד וכן יצירת חוק ופעולה לפיו (יעבוד אצל ילדים הנוטים לקבעון מחשבתי). אם אלו לא עבדו ניתן להשתמש במוטיבציה חיצונית בשלבים הראשונים של הלמידה ע"י חיזוק חיובי מוחשי או פעילות מהנה כתוצאה לביצוע התנהגות המטרה. חשוב לשים לב שלא משתמשים במוטיבציה חיצונית יתר על המידה או לאורך זמן וכן פועלים לביסוס המוטיבציה הפנימית של הילד.
למשל, אם נרצה ללמד דחיית סיפוקים, זו הזדמנות מצויינת להשתמש במוטיבציה של הילד ללמידת המתנה. אם הילד אוהב לעבוד במטבח, או אפילו רק לאכול אוכל טעים, נוכל להכין איתו כדורי שוקולד או כל מאכל אהוב אחר אשר בתהליך הכנתו נדרשת המתנה לטווח קצר. לאחר מכן ניתן לעבור להכנת מזונות מורכבים יותר הדורשים המתנה ארוכה יותר או מספר רב יותר של אפיזודות המתנה לפני שמתקבל התוצר הסופי.
5. סיוע
למידה היא תהליך ותהליך לוקח זמן. אף אחד לא נולד יודע לקרוא או יודע לעשות עמידת ידיים. אחד מתפקידי הסביבה בלמידה הוא מתן סיוע. איזה סיוע? תמיד נשאף לסיוע הכי פחות מתערב אך אחד כזה שעדיין יבטיח חווית הצלחה. כזה שייתן לילד הרגשה שהוא אחראי על ההצלחה, כזה שייאפשר לו להתאמץ עבור ההצלחה ויביא לשיפור בביצוע המיומנות. הסיוע צריך להתאים למקור הקושי אותו חווה הילד ואשר מעכב אותו מרכישה של המיומנות. למשל אם הקושי הוא מוטורי, ניתן סיוע פיזי. אם הקושי הוא בזיכרון, ניתן סיוע של תומכי זיכרון כגון פתקים במקומות אסטרטגיים, תזכורות בטלפון ועוד.
אצל ילדים עם אוטיזם תהליך הלמידה יהיה ארוך יותר יידרש אימון אינטנסיבי יותר וכן סיוע מדוייק ומתוכנן יותר. בחירת הסיוע תתבצע לאחר בחינה מדוייקת של מקור הקושי בביצוע התנהגות המטרה - קושי בהבנת שפה, תפקוד מוטורי, חרדה סביב הסיטואציה וכו'.
למשל אם נרצה ללמד ניגוב ישבן וניתקל בקושי- חשוב להבין מאין הקושי נובע. אם נובע מתוך קושי בתכנון התנועה ניתן סיוע בבציוע איכותי יותר של התנועה ע"י אימון על יבש בסיטואציות והזדמנויות שונות. אבל אם הקושי נובע מפחד להתלכלך - ניתן להשתמש בכפפה אשר תנטרל את האתגר הזה והילד יוכל ללמוד את המיומנות עצמה עד רכישה.
על מנת שתכנון הלמידה יהיה לכם יעיל יותר, הכנתי דף עזר אשר יסיע לכם לראות את התמונה בכללותה ולתכנן את הלמידה בצורה נעימה ואסתטית.
מוזמנים להוריד את הקובץ ולהתחיל לתכנן!
Comments