התארגנות בוקר

מי שהילדים שלו עומדים מצוחצחים ומחוייכים ליד שער בית הספר או הגן בשעה 7:30 - הפוסט הזה לא בשבילו…

מי שמרגיש שהוא צריך לעשות הכל בשביל הילדים שלו כדי לצאת מהבית בזמן

מי שמרגיש רגשות אשם על כך ששלח את ילדיו בוכים/ממורמרים למסגרת בכל יום

מי שמאחר תמיד לבית הספר ו/או מחכה עם הילד ליד שער הגן כדי שיפתחו לו כי כל הילדים כבר במפגש הבוקר

הפוסט הזה הוא בשבילכם!

החופש הגדול/קייטנה הוא הזדמנות מצויינת לשפר את שגרת הבוקר שלנו לקראת שנת הלימודים הבאה עלינו לטובה מהסיבה הפשוטה שלרוב הבקרים יותר באיזי כי אין שעת הגעה מדוייקת למסגרת. לא ממליצה להמתין ל 1.9 כדי לתרגל שעת יציאה ברורה ומוקדמת מהבית…

שנים חיכיתי ליום שבו אני אהיה זו שאצטרך להעיר את הילדים שלי בבוקר ולא "להנות" מצפייה בזריחה כל יום יום ב 5:30

אבל מסתבר שלהתעוררות המוקדמת היה יתרון אחד מובהק לפחות - תמיד יצאנו מהבית בזמן, התארגנו בנחת, אכלנו בנחת ולעולם לא איחרנו.

כיום המצב שונה.. לשמחתי כבר לא מעירים אותי ב 5:30, זו אני שצריכה "לגזור זמנים אחורה" ולהעיר את הילדים בזמן על מנת שיספיקו להגיע בזמן לגן ולבית הספר ואני חייבת לומר ולהתוודות שלא הסתגלתי למצב באופן מיטבי… אנחנו לעיתים מאחרים, מתארגנים בלחץ, יש בכי ותסכול וחלק מהימים שלנו מתחילים בתחושות אשמה מהצד שלי ותחושות לחץ וחוסר מסוגלות של הילדים.

מי שמעוניין להגיע עם ילדיו להתארגנות בוקר עצמאית, מיטבית, רגועה ומתוזמנת צריך להבין שזהו תהליך. זוהי למידה של מיומנות ככל המיומנויות האחרות ועל כן עלינו ללמדה.

כידוע, תהליך למידה כדאי שיעשה בסבלנות, הדרגה ועם מוכנות לסיוע וחוסר הצלחות בדרך. אנו ההורים צריכים להתאים את שלב הלמידה וקצב ההתקדמות ליכולות של הילד וכן לפניות שלנו ללמדו.

בפוסט זה אני מציעה חלוקה לשלבים אשר יעזרו לכם ללמד את הילד בהדרגה את המיומנויות הדרושות להתארגנות בוקר עצמאית. אינני מתעכבת על לימוד כל מיומנות בנפרד (צחצוח שיניים, התלבשות, נעית נעליים וכו'. אלא על חיבור כל שרשרת ההתנהגויות המצופות לכדי רוטינה שלמה).

שלב 1 - הגדרת ציפיות והכנות מקדימות

קודם כל הילד צריך לדעת מה מצפים ממנו, מה הוא מצפה מעצמו? איך אנחנו רוצים שהבוקר שלנו ייראה, למה הוא ואנחנו זקוקים כדי שזה יצליח. ממליצה לבצע את השיחה הזו באופן יזום ואף לרשום את שנאמר וסוכם. מתוך השיחה הזו ניתן לתכנן איך ייראה הבוקר שלנו מבחינת פעולות שכל אחד עושה, זמנים, דרך התעוררות וכו.

פעולה נוספת שעלינו ההורים לחשוב עליה ולתכנן - זמנים. מהי שעת היציאה מהבית, כמה זמן לפני צריך להעיר את הילדים כדי שיהיה להם מספיק זמן להתארגן, מתי ההורים צריכים להתעורר כדי לעשות מה שניתן לפני שמעירים את הילדים כדי להיות פנויים לסייע בתהליך הלמידה של התארגנות עצמאית.

שלב 2 - הכנות בערב לפני

אז אחרי שעשינו שיחת תיאום ציפיות, קבענו זמני קימה, יציאה והגעה, הבנו שזה כנראה לא מספיק…

יש ילדים שכל הסחת דעת, כל החלטה או בחירה שיצטרכו לעשות, תוביל להתעסקות שתגזול זמן ואנרגיה היקרים לנו כל כך בבוקר. ולכן, ככל שנשכיל להכין כמה שיותר דברים בערב לפני, לקבוע ולהחליט החלטות מבעוד מועד, כך הבוקר יהיה רגוע יותר!

אז מה ניתן לעשות מראש ולא להשאיר לבוקר?

- להכין את הילקוט לפי המערכת

- לבחור בגדים

- להחליט מה יהיה בקופסת האוכל

- להחליט מה אוכלים בבוקר לפני היציאה מהבית

- להחליט באיזו מברשת שיניים מצחצחים

וכמובן אם יש רעיונות נוספים אז מומלץ.

שלב 3 - סדר הרוטינה

אז כל אחד כבר יודע מה מצופה ממנו מבחינת זמנים ופעולות, חילקנו תפקידים וארגנו מה שניתן מראש. מעולה! אך עדיין לא מספיק

הילד עדיין זקוק שנגיד לו ונזכיר לו ונעזור לו לעבור מפעולה לפעולה?

אין עדיין שטף ורצף עצמאי בהתארגנות?

זה מה שאפשר לעשות:

אם המטרה שלנו היא עצמאות מוחלטת, כזאת שתאפשר לנו להתארגן במקביל, כזאת שתאפשר לילד להתחיל בהתארגנות אחרי שהערנו אותו ולחכות לנו מוכן ליד הדלת בשעה היעודה, אנחנו צריכים ללמד אותו לפעול בשטף.

למידת שטף יכולה להתרחש כאשר אנחנו מעבירים את התלות מאיתנו לעזר חיצוני אחר. למשל רשימת משימות, טבלת הצלחות או אפליקצית התארגנות כזו או אחרת. המטרה שלנו בעצם ללמד את הילד לבצע שרשרת פעולות ברצף

איך עושים את זה?

- מחליטים יחד עם הילד על סדר הפעולות המתאים

- מייצרים/קונים/מורידים עזר שיהווה תזכורת לילד על שרשרת הפעולות

- מסייעים בהתחלה להשתמש בו ע"י הפנייה אליו ברגעים הנחוצים (מה הדף אומר לך לעשות עכשיו?)

- לבסוף מעבירים את האחריות המלאה לילד תוך מתן האופציה לגשת אלינו ולבקש עזרה מתי שיזדקק.

שלב 4 - מוטיבציה

כשאני פותחת את העיניים בבוקר, הדבר הראשון שאני חושבת עליו הוא - מה יש לי נחמד היום? מה יש לי בתכנון שאני אוהבת ונהנית ממנו וזה בעצם בעיקר מה שנותן לי את המוטיבציה לקום ולא להמשיך ללחוץ על כפתור הנודניק בשעון שוב ושוב… לכל אחד מאיתנו יש מוטיבציה אחרת, לכל פעולה שאנחנו עושים יש לנו מוטיבציה אחרת. יש מי שיקום מהר כי המוטיבציה שלו היא המקלחת, יש מי שהמוטיבציה שלו היא ארוחת הבוקר המפנקת שהוא מתכנן לעצמו ויש מי שהמוטיבציה שלו היא להגיע מהר לעבודה כדי להספיק לעשות שעות נוספות ולהרוויח יותר כסף…

כמונו, גם לילדים שלנו יש מוטיבציה שונה לכל פעולה, וכמובן לכל ילד מוטיבציות שונות. התפקיד שלנו הוא לזהות, מה מניע את הילד שלי, מה יכול להניע ויניע אותו טוב יותר. כולנו היינו רוצים שהילדים שלנו פשוט ירצו להתארגן מהר בבוקר ולצאת שמחים וטובי לב לבית הספר, אבל…. המציאות בד"כ שונה.

אתן דוגמא - הבת שלי מאוד רוצה להספיק לעשות תסרוקת מושקעת בבוקר ומכיוון שמדובר בתלתלים משגעים ומשוגעים יש צורך להשקיע כמה דקות ובסיוע שלי על מנת לצאת עם תסרוקת מסודרת כמו שהיא אוהבת. המוטיבציה שלה להתארגן מהר ולבד היא שאם אכן יהיה כך, נספיק לעשות את התסרוקת הרצויה. או למשל, להספיק לאכול את הפרי האהוב מנגו שאמא מרשה לאכול אותו רק ליד השולחן ולא בדרך כמו פירות אחרים. ילדים אחרים ירצו להתארגן מהר כדי לקבל כמה דקות מסך או לחילופין להספיק לקרוא כמה עמודים בספר. כל אחד והעדפותיו הוא…

כשנתכנן את סדר הפעולות נשתמש בגורמי המוטיבציה של הילד שלנו כך שימתינו לו בסוף שרשרת הפעולות.

שלב 5 ואחרון! נקודות כשל

קורה… שגם אחרי שהגדרנו ציפיות, עשינו הכנות, עבדנו על שטף וזיהינו מוטיבציה עדיין יש קושי מסויים בפעולה ספציפית. פעולה אחת בשרשרת הפעולות שהילד נתקע בה, פעולה פשוטה או מסובכת, בסוף או בהתחלה שהילד מתקשה בה או פשוט "לא באה לו טוב"... נקודת כשל…

אצל הרבה ילדים ניתקל בקושי סביב צחצוח השיניים - פעולה פשוטה כביכול שילד בגיל 5-6 כבר יכול לבצע בעצמו מהתחלה ועד הסוף. אז למה ל#$@!%^% בכל פעם שמגיעים לשלב צחצוח השיניים הוא עושה הכל חוץ מלצחצח שיניים??

איך נטפל?

ראשית, נזהה את נקודת הכשל - באיזו פעולה הילד שלכם נתקע? באיזו פעולה הוא מבקש תמיד עזרה או מנסה להתחמק?

אחרי שזיהינו, נוודא שלימדנו ואימנו (מלשון להתאמן) אותו לבצע את הפעולה מתחילתה ועד סופה. נוודא שאין שם איזו פעולה שהוא מתוסכל ממנה או זקוק בה עדיין לסיוע.

אם אנחנו בטוחים שאכן כך, אני ממליצה לשאול את הילד - שמתי לב שקשה לך ב…, מה יעזור לך לבצע את הפעולה? אפשר לתת כמה אופציות שמקובלות עליכם (המתוחכמים פשוט יציעו שתעשו את זה בשבילם :). תופתעו כמה לפעמים התשובות שתקבלו יהממו אותכם ביצירתיות שלהן.

לגבי צחצוח שיניים יש לי כמה רעיונות שעזרו עם מטופלים:

- להמציא או לשיר שיר מלווה לצחצוח השיניים ולהפוך את הצחצוח לחוויה.

- להשתמש בשעון חול ולנסות "לנצח את הזמן".

- לתת לילד לבחור אם רוצה להתחיל עם הצחצוח או להשאיר אותו לסוף.

- מתן בחירה בכל מה שניתן הקשור לביצוע הפעולה (באיזו מברשת, באיזו משחה, באיזה כיור, עם כוס או בלי כוס וכו').

נקודות כשל כאלה אצל הילדים עלולות להביא אותנו למצבי כעס ועצבים קיצוניים כי הם נבנים עם כל יום שעובר ונקודת הכשל לא מטופלת…

כלל ברזל שאולי יעזור לכם בהתמודדות ההורית -

"אם משהו לא עבד לי עד היום, הוא כנראה לא יעבוד לי דווקא היום".

אם עד היום צעקתם, כעסתם ותוך כדי עשיתם בשבילם והם לא למדו, כנראה שזה כבר לא יקרה. נסו התמודדות אחרת, מקסימום היא תעבוד :)

להלן טבלת התארגנות בוקר שתוכלו להכניס בה את שם הילד ולהדפיס בבית - מקווה שזה יהפוך את הבקרים שלכם לקצת יותר מסודרים :)

טיפים להורים מיוחדים באינסטגרם | עמוד הדרכת הורים מיוחדים בפייסבוק | קבעו פגישת ייעוץ